אתרוג | תמוז תשעז | יולי 2017 | גליון 77

מנוקדת צריך ללמוד ‘לנחש’ את התנועות על פי מבנה המילה (המורפולוגיה) ועל פי ההקשר הסמנטי שבו היא מופיעה”, אומרת בן שחר, “כנראה שצריך ללמד בראשית הקריאה גם את המורפולוגיה של השפה: שורשים ובניינים, דבר שיכול לשפר מאוד את יכולת האיות והיכולת לפענח מילים. לא הרבה בתי ספר מלמדים את זה יחד עם הקריאה”. יחד עם הדוקטורנטית מיה יבלונסקי מהמרכז לחקר המוח בבר אילן, בוחנת ד”ר בן שחר את הקשר בין יכולות ניתוח מורפולוגי של מילים אצל קוראי עברית לבין התכונות של הקשרים המוחיים במערכת הקריאה. כרגע המחקר שלהן עוסק במבוגרים בלבד. “המדידות שלנו מבוססות על שימוש במכשיר נחשבת בדיקה MRI . בישראל בדיקת MRI פולשנית ונדרש אישור מוועדת הלסינקי של משרד הבריאות כדי להתחיל מחקר שמערב ילדים. הוועדה הזו מציבה קשיים מאוד גדולים בפני חוקרים שרוצים לערוך מחקר התפתחותי בסיסי בילדים בריאים. זה מגביל מאוד את היכולת שלנו לעשות מחקרים על התפתחות תקינה של המוח בילדים בישראל, בעוד שבארה”ב ובאירופה המחקרים האלו מאושרים בתוך המערכת האקדמית, ככל מחקר אחר. קושי נוסף בישראל הוא לשכנע את ההורים שמדובר בטכנולוגיה בטוחה ומאושרת למחקר, ושהילדים ירוויחו חוויה לימודית ומדעית. “הילדים תמיד סקרנים ומתעניינים ורוצים להשתתף כדי לראות איך המוח שלהם נראה ופועל. ילדים לא מפחדים להיכנס , הפחד הוא אצל המבוגרים. הורים MRI ל- של ילדים עם בעיות התפתחותיות מבינים את הצורך במחקר ושמחים להשתתף, אבל הורים לילדים בריאים בישראל הרבה פעמים חוששים כאילו אנחנו מהאקדמיה רוצים להרוויח משהו על חשבונם”, אומרת בן שחר ומביעה אמון מלא בכך שבבוא העת יהיה מחקר התפתחותי גם בישראל. חקר הגמגום ד”ר בן שחר מעורבת במחקר שמטרתו לבדוק את תופעת הגמגום ואת שורשיה במוח. צוות המחקר מיפה את הקישוריות המוחית אצל אנשים מגמגמים והשווה אותה לבני גילם שאינם מגמגמים. “מצאנו הבדלים מובהקים בקישוריות המוחית במסלולים מסוימים במערכת השפה אצל אנשים מגמגמים בהשוואה לאלו שאינם מגמגמים. בשלב הבא, אפשר להשתמש בידע הזה כדי לבדוק אם תכונות המסלולים מבחינות בין סוגים שונים של גמגום התפתחותי, או מנבאות את ההשפעה של שיטת התערבות טיפולית כזו או אחרת”. מחקרים נוספים שבהם מעורבת ד”ר בן שחר בוחנים את ההשפעה של לידה מוקדמת על רכישת הקריאה בגיל בית ספר. בשיתוף עם המעבדה של פרופ’ היידי פלדמן בסטנפורד, החוקרות גילו הבדלים בקישוריות המוחית שמנבאים הבדלים ביכולות הקריאה אצל ילדים שנולדו פגים. “השלב הבא הוא לבחון באיזה אופן אפשר לעזור למערכת המוחית לתפקד בצורה טובה יותר. אנחנו עוברים ממחקרים של הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה וניבוי ביצועים קוגניטיביים על בסיס מוחי, אל מחקרים של התערבות, כדי להבין באיזה אופן תהליכי למידה ואימון משפיעים על מסלולי עיבוד ■ ספציפיים במוח”. ילדים קוראים (למצולמים אין קשר לכתבה) תמוז תשע"ז 33