אתרוג | תמוז תשעז | יולי 2017 | גליון 77

המודעות הפונולוגית על שתי היכולות. ייתכן שאותם ילדים שמשיימים אותיות טוב בגיל צעיר הם אלו שהמודעות הפונולוגית שלהם טובה, והיא גם זו שתורמת לרכישת הקריאה בהמשך. “מחקרים של פרופ’ איריס לוין (ז”ל) ושותפיה באוניברסיטת ת”א הראו שילדים בגיל הגן מסוגלים ללמוד מיפוי בין צורת אות לצליל באותה יעילות כמו שלמדו את שם האות. יותר מזה, למידת המיפוי בין צורה לצליל סייעה ללמידת שם האות, אבל לא להיפך. להבנתי, המסקנה היא שכדאי ללמד ילדים את הצליל שהאות עושה יחד עם השם שלה. האסוציאציה בין צורת האות לבין השם עוזרת לפיתוח הייצוג האורתוגרפי (למד היא למד לא משנה באיזה גודל או פונט היא כתובה). האסוציאציה בין צורת האות לבין הצליל שלה עוזרת לביסוס המסלול הפונולוגי (המצרף), שהוא קריטי בשלבים הראשונים של רכישת הקריאה. התמקדות בשם של האות מזניחה את המסלול הפונולוגי, הדורסלי, וחבל”. לקשר בין המחקר למעשה החינוכי לדברי ד”ר בן שחר, התרגום של הידע על המוח למעשה החינוכי הוא קשה מטבעו. “יש מתח מובנה בין המחקר הבסיסי לבין האנשים שמיישמים וכותבים תוכניות לימודים, כולל המורים עצמם, שמאמינים בשיטות שהשתמשו בהן בעבר ודבקים בהן. מצד אחד זה טוב, כי לא כל ממצא נקודתי במחקר מצדיק שינוי מבני בתוכניות לימוד. מצד שני, חשוב לבנות קשר מפרה ודו כיווני בין אנשי החינוך ובין העוסקים במחקר”. אחד הקשיים המובנים שהיא מביאה הוא הקושי למצוא תלמידים ולבדוק עליהם את ממצאי המחקרים ולכן התרגום של הידע למעשה הוא מאוד איטי. “יש שני מקומות שבהם חקר המוח יכול לתרום לעשיה החינוכית בטווח הרחוק אך הנראה לעין. מטרה ראשונה שלנו היא להוסיף מידע בשלב האבחון. אבחון דידקטי איכותי הוא בעל חשיבות קריטית כדי לאתר קשיים וחוזקות ספציפיות במערכת הקוגניטיבית של הלומד. המדידות המוחיות לא באות להחליף את האבחון הדידקטי הקוגניטיבי, אבל אם נוכל להוסיף מידע לגבי המערכות המוחיות של אותו לומד, כדי להכווין את ההוראה המתקנת בצורה יותר מדויקת, נוכל אולי לשפר את התהליך ולזרז אותו, וכך לצמצם את התסכול שנלווה לניסיונות כושלים. מטרה שנייה היא לפתח התערבויות אפקטיביות שיאמנו את המסלולים החלשים יותר בתהליכי עיבוד הקריאה. לשם כך עלינו להתחיל לבצע מחקרי אימון, להקצות ילדים באופן מקרי לקבוצות אימון שונות ולבחון את ההשפעה של תוכנית התערבות מסוימת על מסלולי מוח שונים. בנושא הזה אנחנו עדיין נמצאים בתחילת הדרך”. ההורים חוששים מבדיקות MRI במכשיר כיום, מרבית המחקרים ההתפתחותיים נעשים בשפה האנגלית, דבר המקשה להסיק מסקנות לגבי רכישת קריאה בעברית. “לעברית יש מאפיינים ייחודיים. כדי לקרוא בעברית בלתי מסלולים דורסאליים וונטראליים במוח הבוגר. בתמונה נראים המסלולים בהמיספירה השמאלית בלבד. המסלולים הדורסאליים (כחול, ירוק) ממלאים תפקיד חשוב בעיבוד צלילי הדיבור (פונולוגיה) ובהפקת דיבור, ולכן חשובים בשלבי הקריאה הראשונים (קריאה מצרפת). המסלולים הוונטראליים (אדום, כתום, צהוב) מאפשרים גישה למשמעות המילה הכתובה או הדבורה, וממלאים תפקיד חשוב בשטף הקריאה (קריאה הוליסטית). תמוז תשע"ז 32