אתרוג | תמוז תשעז | יולי 2017 | גליון 77

מבקרי דהאן טענו שלא ייתכן שבמוח האדם קיים מרכז המתמחה בזיהוי מילים כתובות, היות שהשפה הכתובה הומצאה רק לפני שנה. בן שחר ועמיתיה בדקו את 6,000- כ הממצאים של דהאן מתוך הנחה שיש במוח האדם “מומחיות מוחית לקריאה” אך זו אינה מומחיות מולדת, אלא מומחיות שרוכשים אותה במהלך השנים שבהן ילדים לומדים לקרוא. כדי לבחון את ההשערה הזו, החליטו החוקרים לבדוק אם חלה עלייה ברגישות המוח למילים כתובות כאשר הילדים לומדים לקרוא. במסגרת המחקר נמדדו שינויים מוחיים ושינויים ביכולות הקריאה בקבוצה של כחמישים ילדים, לאורך תקופה של שלוש שנים. התוצאות הראו שהרגישות למילים , כמו כן 12 לגיל 7 כתובות מתפתחת בין גיל נמצא שהמוח משתנה עם רכישת היכולת לקרוא מילים. , שבדק MRI המחקר התבצע באמצעות מכשיר את השינויים שחלו ב”חומר הלבן” שנמצא במוח במהלך רכישת הקריאה. ה”חומר הלבן” הוא כינוי לסיבים שמקשרים בין תאי המוח והם נקראים בשם זה בגלל צבעו הלבן של חומר הבידוד שעוטף אותם. התברר שיש קשר בין תכונות הסיבים הללו לבין מידת ההצלחה ברכישת מודעות פונולוגית, שהיא אחת היכולות החשובות ביותר לרכישת קריאה. ילדים שאצלם היה שינוי חיובי גדול במבנה ה”חומר הלבן” גילו שינוי (בדרך כלל שיפור) ביכולת לקרוא מילים מהר. “הממצאים האלו יכולים להעיד על כך שקישוריות עצבית תורמת להתפתחות המודעות הפונולוגית. היום אנחנו יודעים שאצל חלק מהילדים הסובלים מדיסלקציה יש ליקוי בקישוריות העצבית. הרבה פעמים אותם ילדים מראים עוד לפני כן בעיה שפתית”, אומרת בן שחר ומוסיפה: “יכולת הקריאה נבנית על מערכות שפה ומערכות זיהוי ויזואלי שקיימות במוח. כשילדים לומדים לקרוא, אותן מערכות מוחיות מפתחות התמחות במילים כתובות”. ”להפנות מסה של שעות להוראת הקריאה” השלב הפונולוגי הוא השלב שבו הילדים לומדים לזהות את הצלילים מהם מורכבות המילים. שלב זה הוא השלב הראשון בזיהוי מילים כתובות. פיתוח המסלול הפונולוגי במוח נעשה על ידי יצירת קישור בין ראיית האות הכתובה לצליל שלה. “רכישת הקריאה מתבססת על פונולוגיה, כלומר על היכרות עם הצלילים של השפה”, אומרת ד”ר בן שחר ומדגישה שבשלבים הראשונים של הקניית הקריאה חשוב להקדיש את כל הזמן הנחוץ ללימוד העקרונות הבסיסיים של מיפוי אותיות וצליליהן. “חשוב שתהיה מסה קריטית של חשיפה להטמעת עקרונות הקריאה. לצערי בבית הספר היסודי לומדים הרבה מאוד דברים אחרים, וזה יכול לבוא על חשבון ההטמעה של יכולת הקריאה”. באשר לתוכנית הלימודים החדשה לכיתות א’, שמשלבת טקסטים של שירה, סיפורת ומידע בהקניית הקריאה אומרת ד”ר בן שחר: “יש חשיבות להקריא לילדים שירה וסיפורת, אבל אסור שזה יבוא על חשבון ההוראה הפונולוגית שהיא הבסיס”. בתהליך הוראת הקריאה מקובל לעבוד על מהירות הקריאה. ד”ר בן שחר מציעה להתייחס לכך בזהירות: “יש ילדים שגם בשיא יכולתם, קצב הקריאה שלהם יהיה איטי יותר מאשר של אחרים. אבל עם קריאה איטית אפשר גם לעשות דוקטורט”. לימוד שמות האותיות מתבסס על מסקנה מוטעית ד”ר בן שחר מסבירה שמבנה המסלולים במוח הוא כזה שבתחילת רכישת הקריאה המסלול הפונולוגי הוא המסלול החשוב ביותר. זהו מסלול דורסלי, עליון, העובר מעל הקיפול הסילוויאני, ומקשר בין האונה הטמפורלית והפרונטלית. בהמשך מצטרפת המערכת לזיהוי צורת מילה כמכלול, המתבססת על מסלול עיבוד וונטראלי (לאורך תחתית האונה הטמפורלית), שכולל את אזור המילים הכתובות בו דנו בתחילה. “בהקשר זה” מסבירה ד”ר בן שחר, “החשיבות שמייחסת מערכת החינוך הישראלית לשיום אותיות – היינו היכולת של ילדים לזהות אותיות בשמותיהן - היא קצת מוגזמת ומזניחה את העיקר, שהוא הקישור בין אות לצליל”. החשבת שיום אותיות מקורה במחקרים שהראו כי שיום אותיות מנבא הצלחה בלימוד קריאה. ד”ר בן שחר מסבירה כי מדובר במסקנה מוטעית: “צריך להבחין בין מתאם לבין קשר סיבתי. המתאם בין שיום אותיות להצלחה בקריאה עשוי לנבוע מהשפעת “יש חשיבות להקריא לילדים שירה וסיפורת, אבל אסור שזה יבוא על חשבון ההוראה הפונולוגית שהיא הבסיס. העבודה על המהירות בתהליך הוראת הקריאה, המקובלת כיום, עשויה להיות בעייתית. יש ילדים שגם בשיא יכולתם, קצב הקריאה יהיה איטי יותר מאשר של אחרים. אבל עם קריאה איטית אפשר גם לעשות דוקטורט” ילדים קוראים (תמונת אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה) תמוז תשע"ז 31