אתרוג | תמוז תשעז | יולי 2017 | גליון 77

כניעת הרובע, היהודים מבתי מחסה וארבעת בתי הכנסת צעדו לעבר שער ציון ומשם פונו”. לאחר נטישת הרובע היהודי בתי הכנסת נחרבו. הירדנים בזזו את התכולה, והמבנים הוזנחו וחוללו. הרצפה הייתה מלאה בערימות רפש, והקירות שחורים מפיח. מלאכת השיקום החלה לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. מי שלקח על עצמו את מלאכת השיקום היה ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים. לאחר שנים אחדות המתחם נפתח לציבור. כיום המתחם מנוהל על ידי ועד עדת הספרדים 700- ועדות המזרח בירושלים שקיים מזה כ שנה. “השם ‘ועד עדת הספרדים’ איננו עתיק”, אומר ד”ר דודסון, “אך התארגנות של קופה ציבורית שניהלה את ענייני העדה פעלה מאז התקופה הממלוכית, בכינויים כאלה ואחרים”. בנוסף לאחזקת בתי הכנסת הוועד דואג לרווחתה של עדת הספרדים על ידי הענקת מלגות ומתן תרומות לנזקקים. ”בשבתות מתקיימות תפילות בבית הכנסת רבי יוחנן בן זכאי לספרדים, ובבית הכנסת אליהו הנביא לאשכנזים”, אומר שמעון . גנץ, תושב 2014- גנץ, המנהל את האתר מ ירושלים, נולד בעיר, אביו אשכנזי ואמו מעדות המזרח. “בשבתות ובחגים בתי הכנסת מלאים במתפללים. בימי שני וחמישי ובראשי חודשים מתקיימים טקסי בר מצוות ליהודים מרחבי העולם. בנוסף באים תיירים רבים ותלמידים ללמוד על תולדות הקהילה. לעתים מגיעים גם תלמידים ערבים שמתעניינים בהיסטוריה של יהדות ערב”.  בית הכנסת בן זכאי בית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי הוא הוותיק מבין ארבעת בתי הכנסת. במרוצת הדורות הוא נקרא: “קהל ציון”, וכן “קאל גרנדה” (בספרדית ”קהל גדול”, כיוון ששימש כמבנה המרכזי של הקהילה). בית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי כיום ״עד אמצע המאה הקהילה 19- ה הדומיננטית, בעלת ההשפעה הפוליטית והרוחנית הגדולה ביותר, הייתה הקהילה הספרדית. עם הזמן קהילות אחרות נספחו לקהילת הספרדים. 19- בראשית המאה ה החלו להופיע בירושלים יהודים אשכנזים מתלמידי הגר”א האחראים לשינוי המאזן, עם תגבורת של חסידים ד”ר איל דודסון, חוקר ירושלים העתיקה תמוז תשע"ז 25