אתרוג | תמוז תשעז | יולי 2017 | גליון 77

“ במשך דורות, מחורבן בית המקדש עד ימי הביניים היה יישוב יהודי קטן בירושלים, אם כי התיעוד עליו דל ולעתים אף חסר”, אומר ד”ר איל דודסון, חוקר ירושלים ומרצה במכללת הרצוג ומכללת אורות ישראל. “המפנה חל לאחר גירוש ), כאשר יהודים ממגורשי ספרד 1492( ספרד שחיפשו מקלט במדינות לא נוצריות החלו להגיע לירושלים. האימפריה העות’מאנית המוסלמית, שהשתלטה על ירושלים דור לאחר הגירוש, קיבלה את היהודים בזרועות פתוחות, כנראה משום שהבינה את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהם, ויחס זה עודד את הגעת היהודים הספרדים לארץ ישראל”. מאז הייתה בעיר התיישבות יהודית רצופה. היהודים שאכלסו את הרובע היהודי היו מבני תפוצות שונות: ספרדים, מערבים (יוצאי צפון אפריקה), רומניוטים (יוצאי יוון והבלקנים), איטליאנים (יוצאי איטליה) ומוסתערבים (ותיקי ארץ ישראל). הקהילה הדומיננטית, 19- עד אמצע המאה ה בעלת ההשפעה הפוליטית והרוחנית הגדולה ביותר בירושלים, הייתה הקהילה הספרדית. משרת “החכם באשי” או הרב הראשי (הראשון לציון) הונהגה לראשונה בקהילה הספרדית. עם הזמן קהילות אחרות נספחו לקהילת החלו להופיע 19- הספרדים. בראשית המאה ה בירושלים יהודים אשכנזים מתלמידי הגר”א האחראים לשינוי המאזן, עם תגבורת של חסידים. ארבעה במתחם אחד סיפור הקמתם של ארבעת בתי הכנסת הספרדיים משקף את תולדות הקהילות הספרדיות בירושלים. החל בבניית בית הכנסת הראשון ע”ש רבן יוחנן בן זכאי בשלהי המאה , ועד לשיקום 17- או תחילת המאה ה 16- ה .1967- המתחם לאחר מלחמת ששת הימים ב מתחם בתי הכנסת נמוך מסביבתו, ולדברי ד”ר איל דודסון הסיבה לכך היא האיסור של החוק המוסלמי לבנות בתי כנסת. “הם מצאו את הדרך לעקוף את החוק והעדיפו לבנות בתי כנסת נמוכים ומוצנעים”. ריכוז בתי הכנסת נבע כנראה מגידול מתמשך במספר המתפללים. בתי הכנסת היו פעילים ושימשו מרכזים רוחניים וחברתיים עד מלחמת השחרור. ד”ר דודסון: “במלחמת השחרור עד אמצע אייר ), הירדנים לחמו וכבשו 1948 תש”ח (סוף מאי חלקים מהרובע שהלך והצטמק לאזור מתחם ארבעת בתי הכנסת ובתי מחסה הסמוכים. בגלל הפגזות הירדנים, יהודים רבים מצאו מחסה בתוך בתי הכנסת. לקראת נפילת הרובע, יהודים התכנסו בבתי הכנסת בניסיון להינצל. בסופו של דבר כשנחתם הסכם בכניסה לרובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים, בין שער ציון לכותל המערבי, נמצא אחד מאתרי המורשת החשובים “מתחם ארבעת בתי הכנסת הספרדיים”. מדובר בארבעה בתי כנסת ששימשו את הקהילה הספרדית במשך מאות שנים, חוללו על ידי השלטון הירדני ושוקמו לאחר שחרור ירושלים. כיום הם פתוחים למבקרים, מארחים טקסי בר מצווה ומקיימים סדנאות צילמה: מרים צחי | כתבה: בת-שבע פומרנץ ארבעת בתי הכנסת הספרדיים המבנה של ארבעת בתי הכנסת הספרדיים מבחוץ בירושלים העתיקה תמוז תשע"ז 24