¥∞
בטקס חגיגי שנערך בטכניון הוכרז על הקמת
המרכז לחקר מעגלים מתקדמים במסגרת
הפקולטה להנדסת חשמל.
פרופסור איבי פרידמן, מי שעומד בראש המרכז,
רואה בו בית לשיתוף פעולה בין הטכניון לבין
החברות השותפות - אינטל, מלנוקס טכנולוגיות,
צורן, טקסס אינסטרומנטס ומארוול. "לא מדובר
במרכז מחקר בלבד", אמר פרופסור פרידמן," אלא
בגוף שנועד לגשר בין המחקר האקדמי לבין
פיתוחו המסחרי ובכך ליצור מקומות עבודה
ומקורות פרנסה לרווחת תושבי מדינת ישראל
וכלכלתה. אנחנו מבקשים לקדם את המחקר
והפיתוח בתחום המעגלים המיקרו-אלקטרוניים,
המשמשים אבני הבניין של החברה המודרנית."
פרופסור משה איזנברג, המשנה לנשיא למחקר,
הודה על תמיכת החברות השותפות: "לשיתוף
הפעולה המבורך בין הטכניון לבין התעשייה תהיה
השפעה מכרעת על תחומים רבים הקשורים לנושא
המעגלים המתקדמים."
χ¯˘È †˙ È„Ó¢
‰‡Â¯† Ô È È„Ú
‰ÈÓ„˜‡·†‰Î ÈÓ˙·
¢‰Ú˜˘‰†‡Ï  †‰‡ˆ ‰
ACRC
†˙Ó˜‰†Ò˜Ë·†ıÏȆ¯Â„‚È·‡†È¯·„
ÌÈÓ„˜˙Ó†ÌÈÏ‚ÚÓ†¯˜ÁφÊίӉ†≠
אלוף )מיל'( עמוס חורב, יו"ר אגודת דורשי הטכניון
בישראל, הדגיש את החשיבות שבשיתופי הפעולה
שקיימים היום והיו חסרים לפני 04 שנה. הוא בירך
על הקמת המרכז שנועד לחבר בין הטכניון והמרכז
לחקר מעגלים מתקדמים לבין החברות הפועלות
במשק בתחום זה.
בשם החברות בירך יוסי לוי מאינטל ישראל, שאמר,
שלמרות שהיה ספקן בתחילת הדרך, הרי שהעובדה
שהמרכז קם ותומכות בו עוד ארבע חברות גדולות
פרט לאינטל, מוכיחה את האמון שנותנים כל
הגורמים האלה ברעיון וביכולתו של הטכניון
לממשו, והוא קרא לחברות נוספות להצטרף למרכז.
¢Ôȇӆ˘È¢†‡Ï†≠†Ò„‰Ó
אביגדור וילנץ, מייסד גלילאו ולשעבר מנכ"ל ויו"ר
החברה, הרצה בפני הבאים על חשיבותו של מרכז
המחקר לתעשייה ולחברה במדינת ישראל:
"כשמדברים על מרכז כזה, נדמה לנו שאנחנו
מדברים על מגדל שן מרוחק. למעשה, מדובר בדבר
שיש לו חשיבות קריטית לחברה בארץ ולכלכלה
הישראלית. מהיכרותי את החברה, אני יכול לדבר
על גלילאו, שהקמתה התאפשרה בזכות התשתית
האנושית שהיתה קיימת. אלא שמהנדסים לא
נוצרים יש-מאין. הם תוצאה של מערכת ההשכלה
הגבוהה ובראשה - הטכניון.
"בזמנו, חסרים היו ידע ויכולת בתחום המוליכים
למחצה והחסר הזה חייב את גלילאו לחפש את
הידע הזה מחוץ לארץ.
"הסיבה העיקרית להימצאותן של חברות ההיי-טק
בקליפורניה בכלל ובעמק הסיליקון בפרט, היא
קירבתם של מוסדות אקדמיים דוגמת ברקלי
וסטנפורד, אשר פיתחו את הידע המעמיק שאיפשר
לתעשיות אלה לצמוח ולהתפתח. מכאן נובעת
החשיבות העצומה שיש להקמת המרכז לחקר
בטכניון. למרכז כזה
(ACRC)
מעגלים מתקדמים
עשויה להיות השפעה בטווח הכמעט מיידי, שהרי
להתקדמות הטכנולוגית במחקר ובפיתוח יש קשר
ישיר לאקדמיה.
"התעשייה עתירת הידע בישראל לא תתפתח ללא
תשתית מתאימה של מהנדסים, חוקרים ומדענים
ברמה הגבוהה ביותר, וללא הקפדה על מצוינות
ואיכויות גבוהות ביותר לא תוכל התעשייה
הישראלית לעמוד בתחרות הבינלאומית.
"יש לראות ולהבין גם את השפעתה של תעשיית
ההיי-טק על החברה הישראלית. ולהשפעה זו יש
משמעות גדולה מאוד אם נשווה את גודלה היחסי
של התעשייה הזאת בכלכלת ישראל לעומת גודלה
בתעשייה האמריקאית.
"לחברות היי-טק יש גם השפעה עצומה על
התעסוקה במעגלים רחבים יותר. מעבודתם של
005,1 עובדי מארוול, למשל, מתפרנסים 000,5
איש נוספים - נהגי מוניות, אנשים העוסקים
בתיירות עסקית, רואי חשבון, עורכי דין ועובדי
מטבח - הנהנים מהיתרונות הכלכליים שהחברה
מייצרת.
"מנסיוני בגלילאו אני יכול לומר, שמבלי לחשב
את המיסים שהעבירה החברה לרשויות המס,
העבירו עובדיה מאז הקמת החברה למעלה
ממיליארד דולר לקופת המדינה.
"מדובר בשכבה רחבה של עובדי היי-טק שמשלמים
הרבה מאוד מיסים על שכרם, ומייצרים הרבה
מאוד הוצאות, בהיותם בעלי אמצעים.
"רבות מדברים על פערים חברתיים. תעשיית
ההיי-טק הישראלית, שלא כמו התעשיות
המסורתיות, מאפשרת את הדבר הנפלא שקרוי
"ניידות חברתית", המבוססת על השכלה ויכולת
אישית, כאשר כל אדם בעל פוטנציאל, שהגיע
ללימודים במוסד אקדמי בארץ, יכול בזכות כישוריו
האישיים והשכלתו להגיע ממש לכל מקום.
גם הסטנדרטים הניהוליים והערכיים שהביאה
איתה תעשיית ההיי-טק, מארצות הברית בעיקר,
חדרו לתעשיות המסורתיות, לממשל הישראלי
ולעולם הפילנתרופיה - והשפעתם רבה.
"אני מצר על כך שלא קיים גוף אקדמי שדוחף
ומברך
ACRC
את נושא הקמתם של מרכזים דוגמת
לפיכך את הטכניון על היוזמה.
"השפעתו של מרכז כזה היא עצומה, גם בתחום
השאיפה להגיע למצוינות כהשקפת עולם ולטיפוח
תרבות המבקשת להבין דברים לעומקם.
מכאן יצמח גם ייצור איכותי. עלינו לזכור שאיננו
חיים בואקום, וכי התחרות הגלובאלית מתעצמת.
אני תמה על מדינת ישראל שמקבלת כל כך הרבה
מהפיתוח של 51 השנים האחרונות ואולי מדובר
ב-02, 03 או 04 שנה, ועדיין רואה בתמיכה
באקדמיה הוצאה ולא השקעה.
"אני סבור שהצלחתה של תעשיית ההיי-טק
הישראלית היא תוצאה של השקעה רבת שנים
ואלה פירותיה," סיכם וילנץ.
אנשי הטכניון ונציגי החברות השותפות במרכז
אביגדור וילנץ
48,41,42,43,44,45,46,47 30,31,32,33,34,35,36,37,38,39,...1