הפרופסורים אהרן צ'חנובר )75( ואברהם הרשקו )76( מהפקולטה לרפואה
ע"ש רפפורט בטכניון הם חתני פרס נובל בכימיה לשנת 4002. השניים יחלקו
בפרס, ששוויו 63.1 מיליון דולר, עם עמיתם, החוקר היהודי-אמריקני ארווין
רוז )87( מאוניברסיטת קליפורניה. הפרס ניתן לשלושת החוקרים על גילוי
¥
ԷφÏÂÁΆ·‰Ê
ÏÚ†‰ÈÓÈη†Ï·Â†Ò¯Ù·†ÂÎʆ¯·ÂÁ߈†Ô¯‰‡Â†Â˜˘¯‰†Ì‰¯·‡†ÌȯÂÒÙ¯ى
Û‚·†ÌÈ·ÏÁ‰†˜Â¯ÈÙφ˙ȇ¯Á‡‰†¨ÔÈËȘȷ‡‰†˙ίÚÓ†Ï˘†‰ÁÂÚÈÙ
Ô·ÏÁ‰†Ï˘†¢˙ÂÂÓ‰†‚˙¢
כי את מחקריהם בתחום פירוק החלבונים הניעה
הפליאה לנוכח התחלופה הבלתי פוסקת של חלבונים
בגוף האדם. למעשה, התהליך של הרס החלבונים
והיווצרותם הינו כה דינמי ומהיר, שמדי שבועיים
מתחלפים כמעט כל החלבונים בגוף האדם בחלבונים
חדשים.
חריצותם וחריפותם של השניים איפשרה להם,
בעקבות מחקר רב שנים, להסביר תהליך זה של
הרס והתחדשות. הם גילו את הסיבות לאותה
תחלופה מהירה: העובדה שהגוף פועל בנסיבות
חיצוניות קשות ומשתנות )למשל טמפרטורה וזיהום(
הפוגעות במבנה החלבונים ובתיפקודם; ותפקידם
החיוני של החלבונים בבקרה הפיזיולוגית.
בשנים 8791-0891 גילו שני החוקרים כי את תהליך
פירוק החלבונים מתזמנת מולקולה קטנה המשמשת
כ"תג המוות" של החלבון. מולקולה זו, הקרויה
"אוביקוויטין", נצמדת לחלבון ובכך מבשרת לו שסופו
הגיע. "נשיקת המוות" של האוביקוויטין מעוררת
את תהליך השמדתם של החלבונים שסומנו.
בתהליך האמור שותפים שלושה סוגי חלבונים
- זה המצמיד את "תג המוות" לחלבון המועמד
להשמדה; האוביקוויטין, המסמן את אותו חלבון
המועמד למוות; והחלבון המבצע את ההשמדה.
הבנת מערכת האוביקוויטין פתחה דלת לפיתוחן
של תרופות המתקנות את המנגנון האמור, וכך
פועלות נגד המחלות השונות הקשורות בו. ואכן,
בעקבות גילויה של מערכת זו עוסקות חברות
שונות, ביניהן "פייזר", בפיתוח תרופות המבוססות
על התגלית. חברה ישראלית בשם פרוטאולוג'יקס
עובדת על פיתוחה של תרופה לאיידס, שגם היא
מבוססת על תגלית זו.
", תרופה המיוצרת על ידי החברה
Velcade
"
האמריקנית "מילניום" ומיועדת לטיפול בסרטן
(, כבר קיבלה בארה"ב
myeloma
מסוג מיאלומה )
את כל האישורים הדרושים לשימוש בה, ונמצאת
על המדפים.
המערכת האחראית לפירוק החלבונים בגוף.
ההודעה על הזכייה פורסמה ב-6 באוקטובר, ערב שמחת
תורה, ותוך שעות ספורות נערכה על מרפסת ביתו של
פרופסור הרשקו מסיבת עיתונאים מאולתרת שבה נכחו
חברים, בני משפחה, עיתונאים וצלמים. נשיא המדינה משה
קצב בירך את חתני הפרס הישראליים והודה להם על כך
שיחד עם מדענים ישראלים אחרים הם "מעצבים את
תדמיתה של ישראל כמדינה נאורה בחזית הקידמה האנושית".
נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי "מדובר
בתעודת כבוד למדע הישראלי בכלל ולטכניון בפרט. אנחנו
קוצרים היום השקעה שנזרעה לפני 52 שנה". דיקן הפקולטה
לרפואה ע"ש רפפורט, פרופסור רפאל ביאר, ציין כי מדובר
בפרס הנובל המדעי הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל,
וב"כבוד אדיר לפקולטה לרפואה, לטכניון ולאקדמיה
הישראלית". עם זאת הזהירו פרופסור אפלויג ופרופסור
ביאר מפני יחסה של מדינת ישראל להשכלה בכלל ולמחקר
המדעי בכלל. "אם מדינת ישראל מעוניינת להישאר בחזית
המדע והטכנולוגיה", אמר פרופסור אפלויג, "היחס למערכת
ההשכלה הגבוהה חייב להשתנות".
מאוחר יותר הגיעו ברכות גם מראש הממשלה אריאל שרון, שרת החינוך
והתרבות לימור לבנת, ואישים נוספים.
פרס נובל יוענק לזוכים בשוודיה, ב-01 בדצמבר.
פרופסור אברהם הרשקו )מימין( ופרופסור אהרן צ'חנובר במסיבת העיתונאים
הפרופסורים הרשקו וצ'חנובר זכו בעבר בשורה
ארוכה של פרסים, ביניהם פרס ישראל בחקר
הביולוגיה ופרס לסקר - הנחשב לפרס השני
בחשיבותו בעולם )בתחום הרפואה( אחרי פרס
נובל. כל אלה, ועתה גם פרס נובל, ניתנו להם
,(
ubiquitin
על גילוי מערכת האוביקוויטין )
האחראית לפירוקם של חלבונים בגוף החי.
בניגוד לתהליך היווצרותם של החלבונים - תחום
שכבר הוביל לכמה פרסי נובל בעבר - תהליך
פירוקם לא זכה למחקר רב עד שנות השבעים,
בין השאר משום שחשיבותו העצומה לא הובנה
עד אז. כיום, הודות למחקריהם של הפרופסורים
הרשקו, צ'חנובר ורוז, ברור כי מנגנון פירוק
החלבונים חשוב ביותר, ובלעדיו חיים אינם
אפשריים. תקלות במנגנון זה מביאות
להתפתחותן של מחלות קשות כגון סרטן צוואר
הרחם, סרטן הדם וסיסטיק-פיברוזיס.
פרופסור הרשקו ופרופסור צ'חנובר מסבירים
52...,5,6,7,8,9,10,11,12,13,14 2,3,1