47 / 182
47
2017
, יולי
18
גיליון
תהליך ההדרכה הפגיש אותנו עם מגוון רחב של מטפלים בדרגות ניסיון והתפתחות
מקצועית שונות, וכן בדרגות שונות של פתיחות ושל נכונות למפגש עם אובדן
ושכול הן ברמה האישית הן כמטפלים. אחדים הגיעו לקורס מתוך חוויה אישית של
התמודדות עם אובדן אישי-משפחתי ומתוך צורך לחלוק ולשתף את החוויה הזאת
עם הקבוצה. אחרים הגיעו ועמם ניסיון טיפולי עשיר, אולם ללא ידע וכלים מתאימים
להתמודדות עם שכול. לרוב המשתתפים בקורס הייתה תחושה אמביוולנטית של
רצון להתמודד עם האובדן ובה בעת גם רתיעה וחשש "לגעת" בשכול וביגון הנלווה
אליו.
במהלך ההנחיה שאלנו את עצמו: איך ניתן להכשיר לטיפול באובדן ובשכול? במה
טיפול זה דומה ובמה הוא שונה מטיפול בתחומים אחרים? מה הופך מטפל למטפל
באובדן ובשכול? האם מטפל בשכול חייב לגעת באובדן ובשכול ברמה אישית
רגשית? האם נדרש שימוש במיומנויות ובטכניקות טיפוליות ייחודיות? לאילו כלים
זקוק מטפל באובדן ושכול כדי שיוכל להכיל שכול ויגון ולחוש מסוגלות לטפל בהם?
מהו מוקד ההכשרה - הטיפול? המטפל?
במאמר זה ננסה לבחון את השאלות האלו ולהרחיב את ההתבוננות על תהליך
ההכשרה מתוך התייחסות לסיפור הבודהיסטי על "זרעי החרדל ומסעה של קיסא"
ולסיפור המקראי על ששת ימי בריאת העולם.
מבוא: הכשרת מטפלים באובדן ושכול
בחנו את ההכשרה
)Ober, Granello & Wheaton, 2012(
אובר, ג'רנלו וויטון
הקיימת בטיפול באובדן ושכול. לטענתם, למרות הצורך ההולך וגובר במטפלים
מיומנים לליווי אנשים החווים אובדן וצער, ההכשרה הקיימת מועטה בהיקפה. פחות
מחברי האגודה האמריקנית לטיפול משפחתי עברו הכשרה כלשהי בטיפול
50%-
מ
בשכול במהלך הכשרתם כמטפלים משפחתיים. המטפלים שעברו הכשרה ציינו כי
ההכשרות היו קצרות ולא מספקות, ובסיומן לא חשו כי הם מסוגלים להתמודד עם
Charkow,(
טיפול באובדן. לטענתם, חסרו להם הן ידע תאורטי הן הכשרה מעשית
. כמו כן נמצא כי גם מטפלים שהוכשרו במסגרת בריאות הנפש לא עברו
)2002
צ'רקו (שם) גרס כי
.)Stephenson, 1981(
הכשרה ייחודית לטיפול באובדן ושכול
למטפל בשכול דרוש ידע תאורטי ייחודי להבנת שכול ואבל לצד מיומנויות טיפוליות,
זאת בשילוב עם יכולת אישית לבטא רגשות ומחשבות הקשורים בשכול, וכן יכולת
לבטא רגשות של צער ופחד לצד שימוש בחוש הומור ובתפיסות רוחניות.
קשר חיובי נמצא בין הכשרה בטיפול באובדן ושכול, ניסיון חיים הקשור בהתמודדות
עם אובדן ותפיסת מסוגלות של מטפלים להתמודד עם מטופלים שחוו שכול. ניסיון
חיים לבדו, ללא הכשרה, לא תרם לתחושת המסוגלות של מטפלים. עוד נמצא כי
שילוב של הכשרה עם התנסות מעשית בטיפול בשכול הביא לתחושת המסוגלות
.
)Ober, Granello & Wheaton, 2012; Smith, 2003(
הגבוהה ביותר