Table of Contents Table of Contents
Next Page  18 / 182 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 18 / 182 Previous Page
Page Background

18

2017

, יולי

18

גיליון

כעס, תסכול וניכור. הכותב מתאר את מסעו - תחילה מעיניו של ילד הגדל בחרדות

קיומיות, בבושה מן הדלות ובמאבקי כוח עם סביבתו, לאחר מכן דרך עיני הנער

המורד, המשוטט ברחובות וחובר לנערים המושכים אותו למעשי ונדליזם על גבול

הפשע, ודרך ניסיונותיו שלו ושל אביו להתקבל למסגרת לימודית שתסכים להכיל

אותו. לצד מקומות הנפילה והשבר מתאר הכותב מקורות של כוח וחוסן - התמיכה

הגדולה של אביו, האמונה באל וא/נשי הטיפול והחינוך שראו בו כוחות אלו. את כל

אלו רוקם הכותב בסיפור חייו כניצני התשתית לשינוי הגדול שחל בו. נקודת המפנה

חלה עם התגייסותו של הכותב לצבא במסגרת תכנית "איתן" לקידום אוכלוסיות

מיוחדות, דרך מאבקו לשרוד בצבא ולהצטיין ועד להיותו קצין ומפקד. בדומה

לסיפור המסע של לירון ברייר-דנציגר, סיפור חייו של ברק ביטון אינו רק סיפור חיים

אישי; הוא מלמד על חשיבות המערכת התומכת של משפחה, א/נשי חינוך וא/נשי

צבא בזיהוי מקורות החוסן של הילד/ה, הנער/ה והחייל/ת וביכולתם להצמיח גם

. הפעם מארח

"עט לאהוב"

ממקום של סיכון ומשבר הגיליון נסגר במדור השירה

המדור את המשורר נהיר ליבי. המשורר מתאר בשיריו התמודדות ארוכת שנים עם

מחלת הסכיזופרניה. שיריו נעים על ציר שבין ההחרגה, הכאב והשבר מצד אחד,

ובין השאיפה לעולמות בריאים, לשייכות ולהחלמה מצד אחר. בכתיבתו פותח

המשורר בעבורנו חלון לעולם שמאחורי השירים, לשאיפותיו להשתייך לחברה עם

כישרונו ועם שיברונו.

סיפורה של דבורה בארון, "שברירים", מספר על חיה-פרומה, נערה שגדלה

במציאות של ניתוק, ניכור וחיי עוני קשים. בסיפור משולבים זה בזה משברים עם

תִי וָעֵרֶב זה של כאב עם עוצמה משולב בגיליון זה מתחילתו

ְׁ

תעצומות נפש וגוף. ש

עד סופו - שכול ואובדן עם מציאת משמעות מחודשת, שבר וחוסר אונים עם הכלה

וקבלה, פירוק ופילוג בקהילה עם חוסן להתחדש ולהוביל שינוי, אובדן וטראומה עם

מציאת מקורות חוסן ופגיעה, הדרה ושבר עם צמיחה וגדילה.

בחרנו לסיים את המבוא עם תיאורה של בארון את גיבורת הסיפור ברגע השיא של

מסעה מעולמות שבורים לשלמות ופריחה:

סינר רחב, רב-קפלים הייתה חגורה, כדרך נשים אמהות הנושאות בעול, ופניה,

במסגרת המטפחת הצבעונית, מאירים באור של המקופחים, אשר הוויתם הפגומה

באה לידי תיקון - משל לפנס ריק שנקבע בו נר דולק. ואלה אשר ראוה ברדתה

לשם מעשי הצדקה שלה אל הגיא, עטופה סודר של אמידים, והילוכה אין בו עוד

כמעט כלום מן הצליעה, תמהו: הזאת חיה-פרומה?

והם לא ידעו אשר אפילו אדמת המדבר המלוחה, אם רק תשוטף ותדושן, ומי המעיין

8

החיים ירווה, סופה שתשתבח ותתחיל להצמיח צמח (דבורה בארון, "שברירים").

לקוראות ולקוראים נאחל קריאה נעימה ומלמדת שתשטוף ותדשן את התודעה ואת

הנפש, תיגע במקומות השבריריים ולבסוף גם תוביל לעשייה ולצמיחה.

). תל אביב: יחדיו.

102 '

(עמ

ילקוט סיפורים

.)1978( '

בארון, ד

.8