17 / 182
17
2017
, יולי
18
גיליון
של ילדים שהראו תגובות פוסט-טראומטיות בעקבות חשיפה לטרור. דרך ניתוח
שני סיפורי המקרה הכותב מאתר בתולדות חייהם של שני הילדים מאפיינים שונים
שהובילו לדפוסי התנהגות נבדלים ומכאן גם דרשו תכנית טיפול ייחודית לכל אחד
מהם. הכותב פותח צוהר לחדר הטיפול וממחיש כיצד מאפשר המודל אינטגרטיבי
והרב-מערכתי של הטיפול במשחק התאמת טיפול שאינה מתבססת רק על
מאפייני הטראומה שעברה על המטופל/ת, אלא גם על מאפייני האישיות, תולדות
החיים ומקורות החוסן של כל מטופל/ת.
רֶף
ֹ
הִיא הָיְתָה חֲזָקָה מֵהַח
פָה
ּ
ו
ּ
הִיא הָיְתָה חֲזָקָה מִס
ּ
ֶהָיָה לָה
ׁ
ם ש
ּ
ְלו
ּ
חַ מִכ
ֹ
לִצְמ
ּ
ה
ָּ
שֶל
ֹ ַ
ח
ֹ ּ
ד הַכ
ֹ
זֶה סו
ֶפֶת
ּ
ְכַס
ּ
שָמְרָה ב
ֹ
הִיא
ּ
ה
ָּ
אֶת לִב
ּ
שָמְרָה לְעַצְמָה
ֹ
הִיא
ּ
פָה
ּ
ו
ּ
אֶת ג
ֶמֶת
ּ
לַי מִתְעַל
ּ
או
ֹ
אָה או
ֹ
הִיא רו
. ּ
ִגְלָלָה
ּ
רֶה ב
ֹ
ו
ּ
ֶק
ׁ ּ
ַה ש
ּ
מִמ
רִים
ּ
ְבו
ׁ
ת ש
ֹ
לָמו
ֹ
ךְ עו
ֹ
ו
ּ
מִת
מַחַת
ֹ
הִיא צו
ְלֵמִים
ׁ
ת ש
ֹ
לֵילו
קֶמֶת
ֹ
הִיא רו
7
... (אסתר שמיר, "חזקה מהרוח").
ּ
ִקְרֶה לָה
ּ
ֶי
ׁ ּ
ָל מַה ש
ּ
כ
, מקבץ שני סיפורי מסע אישיים ממקום
"הכוח שבשבר"
השער החמישי בגיליון,
מתארת
לירון ברייר-דנציגר
השבר אל מקום של התמודדות, יצירה וצמיחה. האמנית
את המסע שערכה אל עברה דרך עדשת המצלמה. מסע ששב לגעת בזירות של
שבר, זירות פשע. תחילתו של המסע הוא בצילום תמונה אחת תמימה של בית. בית
יפה ומוריק, בית של שפע, בית שבו התרחש פשע - פגיעה מינית בילדה בת שמונה.
הכותבת לוקחת אותנו בתחנות בזמן אל מקום הפגיעה שלה ושל בנות, נערות ונשים
אחרות שהיו קורבן לפגיעה מינית. חשיפת אותן זירות פשע "תמימות" (חצר מטופחת,
בית ספר או רחוב בשכונה משפחתית) משיבה את קולן של אותן ילדות, נערות
ונשים שנפגעו. במסע מעמתת אותנו הכותבת עם השאלות האלו: מהו מקום השבר
במקרים של פגיעה מינית? האם מדובר רק בשבר אישי ופרטי? מהו מקום הציבור
בזעקת השבר? מסיפורה של הכותבת עולה כי כוחו של סיפור מסע זה הוא ביצירת
נרטיב מחודש של הנגשת הכאב דרך אמנות וחשיפת נקודות עיוורון חברתיות-
נפתח בנסיבות חיים מורכבות וקשות -
ברק ביטון
פוליטיות. סיפור המסע של
פרידה בין ההורים, חיים בצל עוני, הדרה חברתית והידרדרות לרגעים קשים של
.
NMC
), בהוצאת
1992( "
. פורסם לראשונה באלבומה של גלי עטרי, "ביום שאחרי
7