החשיפה שדורשים הגורמים האמורים לעיל היא
חלק ממימוש הערך של גילוי האמת כתכלית מרכזית
של המשפט. ואולם אם ידעו מקורות בכוח או בפועל
כי זהותם כמי שמסרו מידע לעיתונאי תיחשף בה
פ
ליך משפטי או בחקירה, עשויים רבים מהם להימנע
ממסירת המידע, וכך יישלל מהציבור מידע חיוני. אכן
במקרים רבים עשויים מקורות לחשוש כי אם ייוודע
ברבים שמסרו מידע לעיתונאי, הם יסבלו מהתנכ
פ
לויות, מהטרדות, ממבוכה ומאיפנעימות. הם עלולים
,
להיפגע בעיסוקם, במעמדם החברתי, בשמם הטוב
בקניינם ובמקרים קיצוניים אף בגופם. עובד ציבור
שמסר מידע לעיתונאי עלול לעמוד לדין פלילי על
גילוי בלתי מורשה. עובד בתאגיד פרטי שהיה מקור
מידע של עיתונאי עלול לאבד את מטה לחמו. אדם
שהעביר לעיתונאי פרטים על התנהגות עבריינית
עלול להיפגע בגופו או לאבד את חייו. החששות
,
האמורים עשויים להביא להימנעות ממסירת המידע
.
וכתוצאה מכך לפגיעה ישירה בזכות הציבור לדעת
הרציונל המרכזי של החיסיון העיתונאי הוא אפוא
כי לצורך בניית יחסי אמון עם מקורות שמהם יושג
מידע שיפורסם, יש לאפשר לעיתונאי להבטיח להם
שזהותם לא תיחשף. ההגנה על הבטחה זו תושג בא
פ
מצעות חיסיון עיתונאי. האיזון בין התכלית של גילוי
האמת ובין עקרונות חופש הביטוי והעיתונות מו
פ
גשם בקביעת החיסיון העיתונאי כחיסיון יחסי. בית
המשפט רשאי להסיר את החיסיון בהתקיים דרישה
,
מצטברת של רלוונטיות, מהותיות ונחיצות. כלומר
אם זהות המקור רלוונטית להליך המתנהל, אם ההליך
עצמו עוסק בעניין מהותי (למשל פשע או עוון בעלי
תוצאות או משמעות מהותיות) ואם אין דרך להשיג
את הראיה המבוקשת ממקור חלופי - רק אז יוסר
.
החיסיון
לאורך שנים ארוכות לא נקרו בדרכו של בית המ
פ
שפט העליון הזדמנויות רבות להוסיף ולפתח את
החיסיון העיתונאי. שאלות רבות הקשורות בנושא
נותרו פתוחות. אלא שבחודשים האחרונים זכינו
להתפתחויות חשובות בסוגיית החיסיון העיתונאי
בשני פסקי דין שעוררו עניין ציבורי רב. ההתפת
פ
חות החשובה הראשונה אירעה בפסק הדין שעסק
(סמכויות
חוק סדר הדין הפלילי
בחוקתיותו של
, המתיר
2007־
אכיפה - נתוני תקשורת), תשס"ח
,
לרשויות חוקרות לקבל נתוני תקשורת של אזרחים
.
מרכז העצבים
אליקים רובינשטיין
.
פרשנות מתחייבת
עוזי פוגלמן
.
פרטיות המקור
יצחק עמית
.
נכס צאן ברזל
חנן מלצר
65
׀
עורך הדין
2013
ינואר