העברית המשובחת
והניסוחים המדויקים
ביותר שייכים
למשפטנים ולאו
דווקא לאנשי
תקשורת ולמומחי
טלוויזיה. אלה אולי
טובים בלפשט מסר
מורכב למשפט
מחץ אחד, לסאונד
בייטס של 03 שניות
,
בסופו של דבר
השימוש בנוסחות
משפטיות מביא
,
לתוצאה מאוזנת
הגונה וצודקת יותר
מזאת שמביאים
אותם "תחקירים
מעמיקים". לא
אחת תחקירים
אלה מעגלים פינות
בשביל הסקופ
על תפקיד יו"ר מועצת הכבלים והלוויין. אחרי דקה
של היסוס עניתי "כן", ומאז נפתח לפניי עולם מש
פ
פטי ורגולטורי מרתק המכיל שתי פלטפורמות של
טלוויזיה רבפערוצית ויותר ממאה ערוצי תוכן. עם
זאת, השפה שאיתה הייתי צריך להתמודד לא הייתה
השפה העיתונאית כי אם השפה המשפטית: שיקו
פ
,
לים של איזונים בין אינטרסים, סבירות ומידתיות
מיהו האדם והצרכן הסביר, מהם האינטרסים של
בעלי ההון, וכן שקלה וטריה בין חברות ההפקה ובין
גורמים אחרים בשוק הטלוויזיה. אכן נהניתי מכל
רגע, הן מן העשייה האינטנסיבית והן מן האתגר
.
שהציב לפניי תפקיד הרגולטור בתחום השידורים
השלמתי תואר ראשון במשפטים, התקבלתי לס
פ
טאז' במשרד יוקרתי בירושלים ונרשמתי ללימודי
תואר שני במשפטים באוניברסיטת ברפאילן. הייתי
משוכנע כי אני בשל לעשות הסבה מקצועית מלאה
מעולם העיתונות לעולם המשפט. אלא שארבע
שנים בתפקיד בכיר בשירות הציבורי לצד הסי
פ
פוק שבו לימדו אותי להתגעגע שוב לעולם המרתק
שממנו צמחתי. התגעגעתי לסיפוק המיידי ולהתרו
פ
ממות הרוח הנלוות לכל סקופ שהיה לי, ולתחושה
המתעתעת לעיתים כי לתקשורת יש יכולת השפעה
והיא אכן כלב השמירה של הדמוקרטיה (וזאת בלי
להזכיר את משבר הנוכחי בעיתונות ובטלוויזיה, הז
פ
.)
מני לטעמי
התגעגעתי לחירות האישית שהייתה לי כעי
פ
תונאי וככתב טלוויזיה ולתחושת השליחות בכל
פעם שהחזקתי מיקרופון וירדתי לשולחן האיפור
בטרם נכנסתי לאולפן. שכן משרה ציבורית במע
פ
רכת הממשלתית היא אפרורית ונטולת זוהר, ומ
פ
צריכה התקוטטות השכם והערב עם יועצים משפ
פ
טיים המבקשים לקבוע מדיניות. למדתי על בשרי כי
גם למשפטנים מלומדים יש אגו מפותח, אמביציה
.
בלתי מרוסנת ורצון להשפיע לא פחות מעיתונאים
גם להם יש שכנוע פנימי עמוק שהצדק המוחלט
עימם, וגם הם תחת הכותרת "שומרי הסף" מייצרים
אג'נדה משלהם, ולא אחת היא לעומתית לזו של
.
נושא המשרה הציבורית
ולמרות החסרונות הנ"ל, שכולם מתגמדים וב
פ
טלים בשישים לעומת האתגר המרתק של מקצוע
המשפטים, אני סבור שכל עיתונאי או כתב טל
פ
וויזיה ובוודאי רגולטור או פקיד בכיר במגזר הצי
פ
בורי מחויבים בהשכלה ובניסיון משפטיים. השפה
המשפטית היא עשירה ורבת רבדים, ומציידת את
המשתמש בה בכלים להתמודדות עם דילמות מו
פ
.
סריות ומקצועיות
שנים בשוק העיתונות, התקשורת והטלוויזיה
לימדו אותי כי העברית המשובחת והניסוחים המ
פ
דויקים ביותר שייכים למשפטנים ולאו דווקא לאנשי
תקשורת ולמומחי טלוויזיה. האחרונים אולי טובים
בלפשט מסר מורכב למשפט מחץ אחד, לסאונד
בייטס של 03 שניות, אבל בחיים האמיתיים אין
לעיתים קרובות משפט אחד שמנצח בנוקאאוט ואין
שחור או לבן; צריך להכריע בהתחשב בשיקולים
נוספים ולנמק באופן יסודי את הבחירה הסבירה
והמידתית. מה לעשות, בסופו של דבר השימוש בנו
פ
סחות משפטיות מביא לתוצאה מאוזנת, הגונה וצו
פ
דקת יותר מזאת שמביאים אותם "תחקירים מעמי
פ
קים". לא אחת תחקירים אלה מעגלים פינות בשביל
הסקופ, ניזונים ממקורות לא מהימנים, מבעלי עניין
"
ומדעות קדומות כי "כל הפוליטיקאים מושחתים
ולכן ניתן להבאיש את ריחם ללא ביסוס עובדתי
.
ובשימוש תדיר בהגנת אמת דיברתי
אפשר לומר בפשטות: רב המשותף על המפריד בין
העיתונאי למשפטן. למזלי זכיתי בקריירה המקצועית
שלי לטעום משני העולמות, לרבות בתפקידי הנוכחי
כמנהל לשכת העיתונות הממשלתית, וזאת בלי שאצטרך
.
לשלם את מחיר הבחירה באחד בלבד
נהנה משני העולמות. ניצן חן
63
׀
עורך הדין
2013
ינואר