/ שרון רבין־מרגליות
עבודה
שופטים: ביניש, הנדל, עמית
| )17.5.12(
בג"ץ 11/8571 אורית גורן נ' הום סנטר
?
למה הוא שווה יותר
פסק דין גורן יצר תבנית ראייתית חדשה להוכחת הפליה תעסוקתית ההקלה בדרישות
להעברת נטלי הוכחה עשויה להיות רלוונטית לא רק ביחס לטענות בדבר הפליה בשכר
פ
אורית גורן נ' הום
סק הדין של בית המשפט העליון בעניין
.
עסק בשאלה של הזכות לשכר שווה לגברים ולנשים
סנטר
בפסק הדין נקבע שכאשר פערי שכר בין אישה לגבר נבעו מדרישות
השכר השונות בעת המשא ומתן הראשוני, מדובר בהפליה מכוח חוק
שכר שווה לעובדת ולעובד (6991). הוכחת עילת התביעה מכוח חוק
,)1988(
שכר שווה מקרינה אף על חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה
שעוסק בתופעת ההפליה באופן רחב יותר. הוכחה זאת מאפשרת
לתובעת להעביר את נטל השכנוע אל כתפי המעסיק על פי התב
פ
נית הקבועה בסעיף 9 (א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, להוכיח
.
שהוא לא נהג באופן מפלה מחמת מין ביחס לפערי השכר האמורים
פסק דין חשוב זה משפיע גם על נושאים אחרים. השפעה אחת
היא ביחס לתחולה של הלכת גורן על טענות לפערי שכר שלא
מחמת מין. כאמור, התשתית החקיקתית שעליה הסתמך פסק הדין
היא חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (6991) העוסק בהפליה בשכר
מחמת מין בלבד. עם זאת ייתכן שיהיה אפשר להסתמך על פסק הדין
.
גם כאשר עילת ההפליה לא תהיה מין העובד הטוען להשוואת שכר
לדעתי, יהיה אפשר להשתמש בתבנית ההוכחה של הלכת גורן גם
במקרים שטענת ההפליה בשכר מקורה בהשתייכות לקבוצות מו
פ
גנות אחרות. לדוגמה, עובד בן מיעוטים יוכל לטעון להפליה בשכר
שמקורה בדרישות השכר הנמוכות שלו לעומת עובד יהודי על סמך
פערי השכר בלבד. טענה זאת, כשמדובר בעבודות זהות אצל אותו
)
מעסיק, תעביר את נטל ההוכחה אל כתפי המעסיק מכוח סעיף 9 (א
.
לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה
זהו חידוש משמעותי. עד לפסק דין גורן אימצו בתי הדין לעבו
פ
דה תבנית הוכחה שדרשה "ראשית ראיה" להתנהגות המפלה מאת
מקבל ההחלטה. כלומר, כאשר התובע הסתמך על ראיות נסיבתיות
בלבד, הוא נדרש להוסיף ראשית ראיה כגון פליטת פה "מפלילה" או
ראיה נוספת המצביעה כי המעסיק הסתמך על השיקול המפלה כש
פ
קיבל את החלטותיו. מדיניות זו אף באה לידי ביטוי בתיקון החקיקה
הדן בנטלי הוכחה משנת 0102, ובו הוסף סעיף 9(ג) לחוק שקבע
שכאשר מעסיק מבקש מידע מדורש עבודה או מעובד בנושא שה
פ
פליה בשלו אסורה, יעבור נטל השכנוע אל כתפיו. זו דוגמה לאימוץ
.
מודל של ראשית ראיה
פסק דין גורן הלך צעד אחד קדימה. הוא מאפשר להעביר נטלי ראיה
ללא ראשית ראיה ישירה. הוא מסתפק בראיות נסיבתיות בלבד כדי
לאפשר את מנגנון ההיפוך של נטל השכנוע. אפשרות זו רלוונטית לא
רק ביחס לטענות בדבר הפליה בשכר, אלא למגוון מצבים שבהם טוע
פ
.
נים מועמדים לעבודה ועובדים כי הופלו לרעה ביחס לעמיתיהם
תבנית ההוכחה החדשה שמציע פסק דין גורן היא שעובד ישווה
את עצמו לעובד אחר, יטען שאין שוני רלוונטי ביניהם ושהמשתנה
.
המסביר היחיד הוא השתייכותם לשתי קבוצות דמוגרפיות שונות
,
בשלב זה יצטרך המעסיק לספק הסברים לשונות בשכר, בקידום
,
בתנאי עבודה או בפיטורים. עד היום השוואה בלבד לא הספיקה
.
ותובעים נדרשו להציג דבר מה נוסף שיתמוך בטענתם
ההקלה בדרישות להעברת נטלי הוכחה בתביעות הפליה אינה עניין
של מה בכך, מכיוון שברוב תביעות ההפליה המתנהלות היום המחלו
פ
קת היא בעיקרה ראייתית: המעסיק מתכחש מלכתחילה לטענה שהוא
שקל שיקולים פסולים בעת קבלת ההחלטות; ואילו לעובד אין גישה
למידע שיתמוך בטענתו שנהגו בו באופן מפלה. בתביעות אלה האפ
פ
שרות להפוך את נטלי ההוכחה באמצעות השוואה לעובדים אחרים
.
בארגון היא פתח חשוב להתמודדות עם חלל ראייתי זה
בשלב הבא יצטרכו בתי הדין לעבודה להגדיר את הדרכים העו
פ
מדות בפני המעסיקים להרים את נטל השכנוע. לשאלה זאת לא
ניתן מענה מלא בפרשת גורן. כל שנאמר הוא שפערי שכר מהותיים
מאוד, כגון אלה שעמדו לדיון בתביעה זאת %53), אי אפשר להספ
(
.
ביר בדרישות השכר השונות של שני העובדים
112 '
לרשימה בנושא פסק דין וינברגר ראו בעמ
2013
ינואר
עורך הדין
׀
58
פסקי הדין
הגדולים
פ קי
ד ים
ט
ק
י
ו
ר
פ
2012