/ אורי שנהר
לשון הרע
שופטים: ריבלין, פוגלמן, עמית
| )9.2.12(
ע"א 01/157 פלוני נ' אילנה דיין־אורבך
עובדה עם ספק
העניקה לעיתונות הגנת
©
פסיקת בית המשפט העליון בעניין התוכנית "עובדה" שעסקה בסרן ר
תום לב מורחבת, כמקובל בעולם, אך גם הרחיבה את הגנת אמת דיברתי למקרים של אמת
ידועה לשעתה, דבר שמעורר קשיים רבים הדיון הנוסף בפרשה יכול לשנות את התוצאה
מ
ה דינו של אמצעי תקשורת שפרסם מידע ביקורתי על ממלא
תפקיד ציבורי, ולימים התברר כי המידע לא היה נכון? הת
פ
שובה המסורתית של המשפט המקובל הייתה שבנזק (הפגיעה בשם
הטוב של ממלא התפקיד הציבורי) צריך לשאת המזיק (אמצעי
התקשורת). תשובה שונה לגמרי נתן בית המשפט העליון בארצות
New
-
York
Times
v
.
הברית בשנת 4691, בפסק הדין המהפכני
. בהלכה זו נקבע כי לאיש הציבור תעמוד עילת תביעה רק
Sullivan
Actual
(
אם יצליח להוכיח כי אמצעי התקשורת פעל בזדון של ממש
). בית המשפט העליון האמריקאי סבר כי רק הגנה שכזאת
Malice
"
לאמצעי התקשורת תמנע "צנזורה עצמית
(הימנעות מפרסום ליקויים בממשל מחשש
להפסיד בתביעות דיבה) ותבטיח את חופש
.
הביטוי ואת חופש העיתונות
כיצד יכולה ההלכה האמריקאית להיות
רלוונטית לישראל? חוק איסור לשון הרע
שלנו קובע כי למפרסם תעמוד הגנה אם
פרסם לשון הרע בתום לב ומתוך חובה מו
פ
סרית או חברתית, וזאת גם אם יתברר כי
המידע שפורסם היה שגוי. מכאן שאם תוכר
"חובה עיתונאית" לפרסם פגמים על התנה
פ
לות ממלאי תפקידים ציבוריים, כחובה "מו
פ
סרית או חברתית", באותם מקרים תעמוד
.
הגנה לאמצעי תקשורת שפעלו בתום לב
'
חברת החשמל נ
אלא שבשנת 9691, בפרשת
, קבע בית המשפט העליון שלנו כי לאמצעי תקשורת אין
"
"הארץ
חובה לפרסם מידע על פגמים בהתנהלות ממלאי התפקידים הצי
פ
.
בוריים, ולכן במקרים כאלה לא יכולה לעמוד להם הגנת תום הלב
בית המשפט העליון הישראלי לא היה חריג כשדחה את הרעיון
. כמוהו נהגו גם שאר בתי המפ
New
-
York
Times
שבבסיס הלכת
שפט במדינות המשפט המקובל. אלא שמגמה זו השתנתה בשנת
כי הגנת תום הלב
Reynolds
9991, כשבית הלורדים קבע בפרשת
עשויה לעמוד למפרסמי לשון הרע במקרים של חשיפת ליקויים
,
ציבוריים. בעקבות הלכה חשובה זו נפסקו הלכות דומות בקנדה
.
באוסטרליה, בניו זילנד ובמדינות נוספות
וההלכות שנפסקו בעקפ
Reynolds
הלכת
New
-
בותיה רחוקות מלאמץ את הלכת
, שכן בניגוד לדין האמריקאי
York
Times
הן מתנות את תחולת ההגנה בכך שאמצעי
התקשורת יפעל בהקפדה על סטנדרטים עי
פ
תונאיים מחמירים (ולא רק ללא "זדון של
ממש"). אולם חשיבותן עצומה כי הן מאפ
פ
שרות לאמצעי תקשורת לפרסם מידע חשוב
על ליקויים בהתנהלות גורמים ציבוריים
וליהנות מהגנה גם אם לא יוכיחו את אמי
פ
.
תות טענותיהם
אמצעי התקשורת בישראל ניסו במשך
עשרות שנים להביא לביטול הלכת חברת
החשמל, ללא הצלחה. מצב דברים זה השת
פ
הרחבת ההגנה איננה מקובלת
,
בשום מקום אחר בעולם
היא נראית מיותרת לנוכח
הקביעה שהגנת תום הלב
.
עשויה לחול במקרים כאלה
היא אף עלולה להתגלות
כחרב פיפיות לחופש
העיתונות, משום שלצד
הרחבת הגנת אמת דיברתי
משתמע גם צמצום שלה
2013
ינואר
עורך הדין
׀
52
פסקי הדין
הגדולים
פ קי
ד ים
ט
ק
י
ו
ר
פ
2012