עולם שונות החולקים את האחריות למדינת ישראל
ולקהילה שבה הם חיים. בהקשר זה חלה בפקולטה
למשפטים באוניברסיטת ברפאילן תפנית מהותית
בעשור האחרון: בעוד שבעבר רוב מוחלט של המר
פ
צים והסטודנטים היו דתיים, כיום רוב הסטודנטים
וקרוב למחצית מן המרצים אינם מגדירים את עצמם
כדתיים, והפקולטה מתגאה בגיוון האנושי ובדיאלוג
המפרה והמכבד בין בעלי עמדות שונות. אכן, אמו
פ
נה דתית אינה מכתיבה בהכרח את מכלול הערכים
של המחזיקים בה. קשה לי לחשוב אפילו על היבט
ערכי מהותי אחד הנוגע למשפט שיש בו קונצנזוס
בין המרצים הדתיים בפקולטה הנובע ממחויבותם
לקיום מצוות. עם זאת, בגיוון האנושי של המרצים
והסטודנטים יש כדי לסמל את אופיה הפלורליס
פ
טי של הפקולטה למשפטים
בברפאילן ואת שאיפתה
שהחברים בקהילתה לא יצ
פ
טרפו אליה כדי ללמד וללמוד
.
עם אנשים כמוהם
אזהרה עצמית מפני שי
־
- המבנה
מוש לרעה בכוח
האקדמי שבו מרצים מבוג
פ
רים, מומחים בתחומם הני
פ
חנים בדרך כלל ביכולת רטו
פ
רית גבוהה, ניצבים אל מול
סטודנטים הנמצאים בת
פ
חילת דרכם המקצועית ות
פ
לויים במרצים לצורך קידומם
האישי, מקנה כוח רב למרצים באופן טבעי. החופש
האקדמי מעצים כוח זה, ועל המרצים להישמר שלא
לנצלו לרעה. עלינו להבחין בין דיון הכרחי בקלפים
פתוחים בהיבטים הערכיים של המשפט, ובכלל זה
,
חשיפת עמדתו הערכית של המרצה בסוגיה הנדונה
ובין אינדוקטרינציה של הסטודנטים וניצול הבימה
והכוח של המרצה להנחלת השקפת עולמו. ודאי
שעלינו להקפיד על הצגה הוגנת של מגוון העמדות
הקיימות, לעודד את הסטודנטים שלא לקבל את
דברי המרצים כאמת יחידה ולהקפיד על כבוד אנושי
.
עמוק לכל המשתתפים בדיון האקדמי
- חרף הסכנות לשיפ
עיצוב מערכי בקרה פנימיים
,
מוש לרעה בחופש האקדמי על ידי מרצים יחידים
אני משוכנע כי הסכנות הגלומות בפיקוח שלטוני על
התכנים האקדמיים חמורות יותר. אולם דווקא אלה
שבשם החופש האקדמי טוענים בצדק נגד התער
פ
,
בות שלטונית פוליטית חיצונית בתכנים האקדמיים
חייבים לפעול לכך שהאקדמיה בכלל והפקולטות
למשפטים בפרט יפתחו אתוס ומבנים ארגוניים
פנימיים שיבטיחו צמיחה של קהילות פלורליסטיות
.
וימנעו שימוש לרעה בכוח
בנקודה זו מסתמנת מגמה בעייתית. בשנים האח
פ
רונות הוטחו באקדמיה הישראלית טענות נגד תכ
פ
נים לא מאוזנים בתוכניות ההוראה של יחידות אק
פ
דמיות שונות והשתקה של דעות שלא עלו עם הבוןפ
טון המקובל. על רקע הטענות הללו חווים רבים
באקדמיה הישראלית רדיפה מצד גופים פרטיים
ולעיתים אף מצד רשויות השלטון. דומה כי תחושה
זו הוליכה חלק מן האקדמיה
לצופף שורות ולהתנגד לכל
דיון ציבורי או פניםפמוסדי
בתכנים הערכיים הנלמדים
ביחידות אקדמיות שונות
ובגיוון העמדות שלהן נחש
פ
.
פים הסטודנטים
כאמור, החופש האקדמי
הוא ערך מכונן של חיי האק
פ
דמיה. לכן מן הראוי להימנע
לחלוטין מהתערבות פולי
פ
טית בתכנים אקדמיים. יתרה
מזו, גם כאשר היא מתווכת
על ידי גופים מקצועיים
אוטונומיים לכאורה, התערבות שלטונית בתכנים
אקדמיים צריכה לשמש מוצא אחרון במקרים נדי
פ
.
רים, וזאת רק לאחר שכשלו כל האמצעים האחרים
חרדה ותחושת נרדפות, מובנות ככל שיהיו, אינן
פוטרות את האקדמיה הישראלית ואת האקדמאים
כיחידים מן החובה לבדק בית ולפיתוח אתוס פנימי
שיעודד מערך מתמיד של ביקורת עצמית. זה יב
פ
טיח כי החופש האקדמי יוליך להעמקת הידע, לכינון
דיאלוג ולהעשרה של מגוון הדעות והערכים בעול
פ
מנו, ולא חלילה להצרתם. אני מקווה כי רשימה זו
תתרום לשיח על הדרכים המוסדיות לפיתוח אתוס
ולקיום בדק בית פנימי כפי שתואר, מבלי לפגוע
בחופש האקדמי ובחופש הביטוי של המרצים כיחי
פ
.
דים
,
חרדה ותחושת נרדפות
מובנות ככל שיהיו, אינן
פוטרות את האקדמיה
הישראלית ואת האקדמאים
כיחידים מן החובה לבדק בית
ולפיתוח אתוס פנימי שיעודד
מערך מתמיד של ביקורת
עצמית. כך יוליך החופש
האקדמי להעמקת הידע
109
׀
עורך הדין
2013
ינואר