אתרוג | אדר תשעח | מרץ 2018 | גליון 80

נשים, חינוך, אחדות ומנהיגות לא מכבר חזרתי מהכנס השלישי שערכה הפדרציה העולמית לעובדי הוראה במרוקו. יחד עם שותפות נוספות, ייצגנו את הסתדרות המורים בגאווה בכנס המכובד שנושאו: "מציאות במבוך: נשים, חינוך, אחדות ומנהיגות”. מטרתו העיקרית של הכנס הייתה להעלות רעיונות וליצור דיון משותף בשאלות הנוגעות להעצמת נשים בחינוך ולקידום מנהיגות נשית בתוך ארגוני המורים ובמערכות החינוך. אני גאה להיות האישה הראשונה שעומדת בראש המשלחת הישראלית של הסתדרות המורים מאז הקמתה. בכנס נפגשו משלחות של נציגות מדינות. במשך שלושת ימי הכנס התברר לנו, חברות 171- מורים מ משלחת הסתדרות המורים, כי הסוגיות המעסיקות אותנו אינן שונות בהרבה מהסוגיות המעסיקות את עמיתותינו אצלנו, בישראל, נשים מאוכלוסיית המדינה אך אינן מיוצגות לפי ערך זה. המפסידה 51% מהוות העיקרית מכך היא החברה שלנו. חשוב כי נעודד נערות צעירות להאמין בעצמן. חשוב לחנך מגיל צעיר לשנות את השיח בדבר שוויון הזדמנויות. הכנס הזה הראה לי כי תקרת הזכוכית בדרכה להתנפץ. ברוב המדינות שהשתתפו בכנס קיימת מגמה להגדלת הייצוג הנשי באיגודים המקצועיים ובמערכות החינוך. עובדות הוראה וחינוך בכל העולם חותרות להגיע לעמדות השפעה שיאפשרו להן להיאבק ביעילות על שכר, מעמד ותנאי עבודה הולמים. הכנס עודד אותנו להמשיך במאבקינו על מעמד המורים ושכרם בארץ, ולהמשיך במרץ בטיפול בסוגיית קליטת מורי הקבלן להעסקה ישירה. עשרות אלפי מורי קבלן אשר עובדים בתנאים נחותים גודשים את מוסדות החינוך. התופעה הפסולה של העסקת עובדי הוראה, כתף אל כתף בתנאים שונים אינה מוסרית, אינה ראויה ומהווה פגיעה במעמד, בזכויות ובשכר עובדי ההוראה. אנחנו לא נסכים לכך. בחדרי המורים יש מורים סוג ב' ששכרם ותנאי עבודתם נופלים מאלה של חבריהם המועסקים בהעסקה ישירה. לא יתכן כי מורים המחנכים את ילדינו אינם זוכים לביטחון תעסוקתי. מערכת חינוך שאינה שוויונית ואינה הוגנת כלפי עובדיה, היא מערכת חינוך לא איכותית לילדינו. אנחנו חייבים לשים סוף לאפליה הזאת. אותה חובה שחלה על המורה המועסק על ידי משרד החינוך חלה על מורי הקבלן. יש להם אותה השכלה, אותה תחושת שליחות ואותה משימה – לחנך את הדור הצעיר. אנו בהסתדרות המורים נפעל לעצור את העוול ולקלוט את כל המורים לעבודה בהעסקה ישירה. יפה בן דויד מזכ"לית הסתדרות המורים הטור הפותח להנחיל לדורות הבאים את האמונה בבורא שתי מצוות העוסקות בחינוך הילדים מצויות בתורה. הראשונה בספר שמות “והגדת לבנך...” המצווה עלינו לספר ביציאת מצרים, והשנייה בספר דברים “ושיננתם לבניך...” המצווה ללמד את הילדים תורה. בקריאת שמע אנו קוראים “ולימדתם אותם את בניכם...” חובה על ההורים ללמד את בנם תורה, ואם האב לא יכול ייקח לו מלמד בשכר ללמד את בנו תורה. מאחר ומצווה מן התורה לספר לילדים על יציאת מצרים, מוקדשת לילדים תשומת לב רבה בליל הסדר: הם שואלים את הקושיות, ומכינים להם אגוזים על מנת שיישארו ערים במהלך הסדר, בתוך ההתכנסות המשפחתית החגיגית סביב שולחן הסדר הדגש הוא על העברת המסר אל הדור הצעיר. אמונה בבורא העולם הינה הדיבר הראשון מעשרת הדברות “אני השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים...”. האמונה מתחילה מהאירוע בו הבורא הוציא אותנו מהשעבוד במצרים לאור גדול ולגאולה. אין בפסוק נימוק לציווי להאמין בבורא, כי איש לא ראה את בריאת העולם, הדגש הוא על “הוצאתיך מארץ מצרים”, אירוע בו חזה כל העם. מכאן המצווה להרבות בסיפור יציאת מצרים. בליל הפסח מדי שנה הבנים שואלים והאב מספר, וגם אם הבן אינו שואל – האב מעורר אותו לשאול, ומעביר אליו את המסורת שהוא שמע מאבותיו, וכך נוהגים בכל דור ובכל המשפחות לבית ישראל. אכילת המצה ממחישה לנו את חשיבות הלילה, שבו לא הספיק להחמיץ הבצק של אבותינו, עד שנגלה להם הקב”ה. אוכלים את המצה לאחר שמספרים ביציאת מצרים, ובכך משלימים את ההסבר ביישום מעשי של זכירת יציאת מצרים. כשאנו מסבים לשולחן הסדר, עם ההגדה של פסח, עלינו לזכור את מצוות “והגדת לבנך”. בלילה הזה הונח היסוד לבניין היהדות, זהו יום ההולדת של העם הנבחר. הבורא עשה אותנו עם על מנת שנוכל לעבדו וליראה אותו, ולהנחיל לדורות הבאים את האמונה בבורא. בחג הפסח – חג החירות, עלינו להזכיר לעצמנו “שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקב”ה מצילנו מידם”. בכל גיליון של “אתרוג” אנו משתדלים להביא לקוראינו לקט מהעשייה הברוכה של עובדי ההוראה בחמ”ד, בהנחלת הערכים שבבסיס עשייתנו: אהבת התורה, העם והארץ, עשייה שבכל פעם מחדש מעוררת בנו השתאות והערכה רבה. אני מאחל לכל עובדי ההוראה ובני ביתם ולכל בית ישראל, פסח כשר ושמח. גד דיעי מ”מ המזכ”לית ויו״ר עובדי הוראה בחמ״ד אדר תשע"ח 2