יוסף פרנקל
ביקורת ספרים
ספטמבר-אוקטובר 3102
הביטחון
| 34
יוסקה בן-דוד ואמנון ברקאי: "הבדוואים בצפון הארץ בראי
התמורות" עורך: אלי שילר. הוצאת ספרים אריאל. טל. 0454346-20.
2102. כריכה רכה. 042 עמודים.
הבדוואים בצפון תופסים בתקשורת כותרות, בעיקר כאשר הם עולים
עם עדריהם על שטחי מרעה בבעלות יישובית או גונבים עגלים מרפתות
חקלאים, אך המציאות מורכבת פי כמה.
לצד נקודות צל בעברם של הבדוואים בצפון הארץ כמו רציחתו
במארב ב-8391, גרירת מיעוטם לאיסלאם
אלכסנדר זייד
של השומר
הרדיקאלי ואימוץ המטרות העויינות של
הפלשתינאים, אנו מוצאים גם נקודות אור
רבות דוגמת הזדהות עם מדינת ישראל,
התגייסות לצה"ל ושירות קרבי.
ז"ל, שהלך
יוסקה בן-דוד
כותבי הספר,
מגישים
אמנון ברקאי
לא מכבר לעולמו ו
לקורא מסמך ספרותי, מלומד ועדכני על
שבטי הבדוואים בצפון הארץ, שאמור
לשמש מקור מקיף ומהיימן לכל המבקש
להרחיב ידיעותיו בנושא. הכותבים שקדו
על מלאכת כתיבתהספר יותר מעשורשנים,
כאשר הם מקיימים מגע בלתי־אמצעי עם
שבטי הבדוואים בצפון, קשישים כצעירים
ומתוודעים לדמויות המרכזיות בתוכם,
זאת כדי לכתוב במשותף פרק עדכני, שעד
כה נעדר בספרות הארץ־ישראלית.
בניגוד למסמכים הספרותיים
המקובלים, בהם החוקרים מסתמכים על
חומר תיעודי כתוב, הנה הפעם המחברים
מתמקדים בעבודת שטח המשתקפת
בהתבוננות באורחות החיים ובראיונות
עם עשרות דמויות, שחלקן מבוגרות
מאוד ועדיין זוכרות את המנדט הבריטי.
המרואיינים הצעירים לעומת זאת,
מתרכזים בעיקר בהצגת לבטיהם ובחיפושי
דרכם.
מידע חיוני נוסף, המוגש לקורא, נשאב
מהפגישות עם יהודים מוותיקי הצפון, שהייטיבו להכיר את הבדוואים
ואף פעלו לצידם במסגרות ביטחוניות שונות.
פרקים אחדים מוקדשים ליחסי הבדוואים עם היישוב היהודי, הן לפני
קום המדינה והן לאחריו, וזאת תוך כדי הרחבת הפרק על התנדבותם
לכוחות הביטחון. רוב הצעירים הבדוואים בצפון, כפי שנכתב בספר,
מתנדבים ליחידות קרביות בצה"ל ורשימת חלליהם עולה לאין שיעור על
חלקם באוכלוסייה.
עבד אל
הדמות ההתנדבותית הנודעת ביותר משתקפת בבדוואי
המנוח, מי שבצעירותו
עמוס ירקוני
, הלו הוא סא"ל
מגיד סאם איד'ר
שירת כפורע חוק בכנופיות הערביות, שנלחמו נגד היהודים בשנות המרד
התגייס
ירקוני
הערבי הגדול בשנים 9־6391 ושהפך לתומך נלהב שלהם.
לצה"ל ב־9491 ושימש בו במערכי לחימה, במשך 42 שנים. גם ילדיו הלכו
לדוגמה, שירתה כקצינה בצה"ל (ראה עמ' 501 ־ 311).
ארזה
בדרכו ובתו
רוב הבדוואים בגליל ובעמקים נמנעו בעבר מלקחת חלק פעיל במאבק
הלאומי של הערבים, אם כי היו בתוכם גילויי לאומנות, שהתבטאו
בהתגייסות לארגונים צבאיים למחצה הלוחמים נגד היהודים, דוגמת שבט
ה"נג'אדה". יחד עם זאת, רוב הסכסוכים עם הבדוואים לפחות עד לשנים
האחרונות, לא נבעו מסיבות דתיות, אתניות או פוליטיות אלא ממאבק על
שטחי מרעה למקנה. המחברים מתארים את הדרכים, בהן הגיעו הבדוואים
לעמק יזרעאל, שנודע בפיהם כ"אסם
התבואה של ארץ ישראל" ואת תפרוסתם
של מאהליהם (עמ' 411 ־ 611).
המאבק על הקרקע בין הבדוואים
ליהודים, שרקם עור וגידים בעיקר לאחר
קום המדינה, מקורו כפי שמתואר על־
ידי המחברים, בבעיה קיומית, שכן העדר
ותוצרתו עדיין מהווים בסיס לקיומן של
רבות מן המשפחות הבדוואיות. מדיניות
הרווחה בדור האחרון בצד התפשטות
העבודה השכירה, שחקו את ענף הצאן,
אך סוגיית שטחי המרעה עדיין קיימת
ושרירה.יחס הכבוד של הבדוואי לאדמה
דומה לכבודה של האישה כמו שאומר
הפסוק הערבי, "אל ארד" ו"אל ארד", כבוד
האישה וכבוד האדמה, חד המה" (עמ' 68).
מתעכבים
ברקאי
אמנון
ו
יוסקה בן־דוד
על התמורות, שחלו בקרב הבדוואים
בצפון, החל בדמוגראפיות, דרך החינוך
והכלכלה וכלה במעמד האישה הבדוואית
ובפוליטיקה הפנימית והחיצונית. על אף
השינוי הגדול באורח החיים והשפעת
המודרניזציה, אנו למדים, שחילול כבוד
הבתולה עדיין תופס מקום מרכזי בחיי
הצעירה הבדוואית ומהווה סיבה מוצדקת
לנקם בה ובבועלה. הנשים הבדוואיות
סובלות עדיין מאלימות בעליהן, שמתרצים
את התנהגותם הבוטה בניסיון לחנך את הרעייה למילוי תפקידה כעקרת
בית נאמנה (עמ' 412 ־ 422).
לאורך כל הספר נשמעת הטענה, שהמימסד הישראלי מפלה לרעה את
המיגזר הבדוואי, לפחות בהשוואה למיגזר הדרוזי.
מן ההקדמה עולה, שקושי רב היה למחברים במציאת אכסניה נאותה
" וזו הוכיחה שוב, ששיקוליה
אריאל
לספר עד שהגיעו להוצאת הספרים "
אינם מונעים מטעמי "רייטינג" אלא מזוהים עם איכות וטעם טוב. המוצר
המוגמר, כך מסתבר, שווה היה את המאמצים ולקורא מוגש חומר קריאה
הרואה ברובו אור לראשונה, זאת בדומה לצילומים המלווים את הספר,
שאמור לעניין, הן את אנשי המקצוע והן את המתעניינים מן השורה.
מומלץ מאוד.
הבדוואי בצפון – בין נאמנות
לעויינות פלשתינאית
