אתרוג | תמוז תשעז | יולי 2017 | גליון 77

גיליון זה של “אתרוג” חותם את שנה”ל תשע”ז ומציין תשע עשרה שנים להופעת הביטאון. מיום הופעתו הפך “אתרוג” כלי ביטוי של עובדי הוראה, חברי הסתדרות המורים בחינוך הממלכתי-דתי. באמצעותו הצגנו אנשי חינוך ומוסדות חינוך, אשר בלטו כל אחד בתחומו ובפעילותו. כמו כן הבאנו ידיעות על הנעשה בחינוך בארץ ובעולם, שיש בהן כדי להאיר את עיני העושים במלאכה. הצלחתו של הביטאון באה לידי ביטוי בתגובות הרבות המגיעות אלינו מהשדה ומהציפייה של החברים להופעתו. אנו מקווים גם בעתיד לשמור על רמתו ואיכותו ולעמוד ברף הגבוה שהעמדנו לעצמנו גם בשנים הבאות, לתועלת ציבור עובדי ההוראה. דימוי המורה הוא נושא שמרבים לעסוק בו, והוא קשור לשכרם ולמעמדם החברתי של עובדי ההוראה, אך גם לאופן בו התקשורת מסקרת את בתי הספר ואת עובדי ההוראה. ב”אתרוג” נעשה סיקור זה מתוך כבוד והערכה עמוקה לעובדי ההוראה. אנו מגיעים לשטח, מבקרים במוסדות החינוך, ורואים את ההשקעה העצומה של אנשי החינוך. פעמים רבות אנו מתרגשים ונפעמים מול גילויי יצירתיות חינוכית מופלאים במוסדות החינוך, ומתמלאים הערכה על הישגיהם. “אתרוג” הוא כתב עת ערכי המבטא את אהבת האדם, אהבת העם, הארץ והמדינה. סיפוריהם האישיים של המרואיינים מובאים תוך הדגשת הישגיהם האישיים, הרוחניים והחברתיים. סיימנו את שנה”ל תשע”ז ואנו מצויים בחופשה הגדולה למילוי מצברים, איש איש ותוכניותיו. בחופשת הקיץ אנו מרימים את תרומתנו הצנועה באמצעות ארגון ימי נופש לעובדי ההוראה ולמשפחותיהם, על מנת שיחליפו כוח ויוכלו לשוב בשמחה לאחר מנוחה לעבודת הקודש שהם עושים כל ימות השנה. כל סיום הוא בעצם התחלה. שנה”ל הבאה תהיה גם תחילתה של קדנציה חדשה בהסתדרות המורים. בקדנציה זו קיבלנו על עצמנו לקדם את מעמדם ושכרם של עובדי ההוראה ונמשיך אי”ה בפעילויות חברה, רווחה ותרבות. נצעיד קדימה בע”ה את הסתדרות המורים בכלל ואת עובדי ההוראה בחמ”ד בפרט, בתוספת חברות וחברים חדשים, עם משימות ותוכניות חדשות בתוכנו. אני מאחל לכל המחנכים ובני משפחותיהם חופשה מהנה, בטוחה ומועילה. אני מקווה שהשנה הבאה תהיה טובה לנו ולכל בית ישראל. מי ייתן ותהא שנת תשע”ח שנה בה נמשיך ליצור ולהתחדש, לחזק ולרומם את מערכת החמ”ד היקרה לכולנו. נהיה נעימים וקשובים זה לזה ונשכיל למצוא את מעלות חברינו ולא את חסרונותיהם. גד דיעי מ”מ מזכ”לית הסתדרות המורים ויו”ר עובדי הוראה בחמ”ד כשנודע לסופר והפילוסוף הצרפתי אלבר קאמי, על זכייתו בפרס נובל לספרות, מיהר לשגר מכתב אל המורה שלו: “הראשון שחשבתי עליו אחרי אמי, היית אתה. בלעדיך, בלי היד החמה שהושטת לילד הקטן והעני שהייתי, בלי תלמודך ובלי הדוגמה שנתת – לא היה קורה דבר מכל אלה. זאת ההזדמנות לומר לך מה היית ועודך בשבילי ולהבטיח לך שמאמציך, עבודתך והנדיבות שהשקעת, עודם חיים בלבו של אחד מתלמידיך הקטנים, שלמרות שנותיו לא חדל להיות תלמידך, המכיר לך טובה”. אלבר קאמי לא רק זוכר, לא סתם זוכר. הוא מקפיד להדגיש שאותו זיכרון טוב חרות ופועם בלבו. זה לא דבר חולף. כשחמישה חכמים מנסים במסכת אבות לצייר את אותה דרך ישרה, שעל האדם לדבוק בה, נשמעות כל ההצעות נכונות וראויות ומנומקות: עין טובה, שכן טוב, חבר טוב, ראיית הנולד. בכל זאת מתקבלת ומקובלת לפני כולם ההגדרה החמישית: לב טוב. לב טוב הוא החיבור והוא התמצית של הכול. מעין מתכון בטוח להצלחה. הלב הטוב מקשיב לכל אדם, מכיל אהבה גם לחבר, גם לשכן, גם לתלמיד. הלב הטוב שמח בחלקו של כל אדם. כל התכונות וכל המעשים נמשכים אחר הלב. אם הייתי צריכה לאפיין במילה אחת בלבד כל אחת וכל אחד מן המורים שזכו השנה בתחרות “המורה של המדינה”, הייתי מצרפת לשמם הפרטי את התואר האחד והיחיד, אין שני לו: המורה. אם הייתי רשאית להוסיף עוד מילה או שתיים לתיאור הזה – ואינני משוכנעת שהם היו אוהבים את זה – הייתי ה האידיאלית. המורים עם הלב הטוב. ָ ה הנערץ. המור ֶ אומרת: המור לכל תלמיד יש לפחות מורה אחד כזה, החקוק בתא הזיכרון ובלב, כמו שהיה לאלבר קאמי, וכמו שיש – ואני משוכנעת בכך – לכל אחת ואחד מאתנו. שמו נקשר לחיוך, להקשבה, לתבונה, לעצה טובה ולהכוונה. “יד חמה שהושטת” כותב הפילוסוף הצרפתי. יש אין ספור תלמידות ותלמידים כאלה בכל רחבי הארץ, שזוכרים בערגה כל רגע במחיצת אותה מורה, אותה גננת, אותו מנהל או מחנך כיתה. זוכרים כל שיעור וכל רעיון וכל שיחה אישית אתם. בין היתר בזכות העובדה, שהתקיימה בהם, באותם אנשי חינוך נפלאים, תפילתו המפורסמת של ר’ אלימלך מליז’נסק: ״ותן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו (ואני מוסיפה לנוסח זה את תלמידינו) ולא חסרונם״. והם זכו וראו, ועל כך מגיעה להם התודה והברכה. תודה גדולה שלוחה לנבחרת אנשי החינוך המופלאה, על המסירות, ההשקעה, השליחות, המקצועיות, על הלב הענק שהופך כל אחת ואחד מכם למורים כה נערצים ומשמעותיים. כפי שאין מספיק מילים כדי לתאר את המשמעות האדירה שיש למורים טובים כמוכם לחינוך ילדינו, כך גם אין מספיק מילים לתאר את תרומתכם האדירה לחברה הישראלית ולעתידה של המדינה. יפה בן-דויד מזכ”לית הסתדרות המורים הטור הפותח שנים לאתרוג 19 תן בליבנו שנראה מעלת תלמידינו תמוז תשע"ז 2